סיזיפוס

עשביה

הטיפול בעשביה הוא מלכוד אמיתי לחקלאי. העשבים מתחרים עם העצים על מים, קרקע וחומרי הזנה. חקלאות מודרנית נלחמת בעשביה בעזרת חומרי הדברה שונים, ראונדאפ אלבר ואחרים... חומרים אלה יעילים ברובם נגד העשבים, ברובם. אלא שמעט העשבים שפיתחו עמידות לחומרי ההדברה נהנים מתחרות מועטה ומשגשגים בממשק הדברה קונבנציונלי. במקום עשרות או מאות זנים שונים של עשביה בשטחי בר נמצא במטע מרוסס רק סוגים מעטים, חזקים ועמידים. אלה יהיו מתחרים עיקשים לעצי המטע.

אז מה הפתרון?

כמו כל דבר נחלק אותו לשלושה חלקים:

1. כיסוח- בעזרת החרמש מכסחים את העשבים מתחת לעצים ובעזרת הטרקטור מכסחים את השבילים.

2. הצללה- גוזמים את העצים כמה שיותר נמוך כדי לדכא את הצימוח.

3. אמונה- בשנה הראשונה ללא ריסוסים קופצים ועולים כל העשבים הכי קשוחים והכי רעים. קייצת, דושן, הגה ושאר טיפוסים מרושעים, אך בהמשך, לאחר שנתיים או שלוש מתחילים לראות עשבים יותר עדינים ויותר נמוכים מחליפים את הראשונים. עשבים אלו, לרוב ממשפחת הדגניים מתייבשים כאשר נגמרים המים מהחורף בקרקע. הם מתכסחים בקלות והטיפול בהם קל ונעים בהרבה.

בחלק מהמטעים שלנו גם זרענו בקיה ושיבולת שועל כדי לזרז את תהליך ההחלפה. הבקיה קושרת חנקן, כלומר בתהליך הנשימה שלה היא גם מעשירה את אדמה בדשנים. ושיבולת השועל היא אלופה בדיכוי עשביה (אללופתיה).

את המטעים שלנו מבדילים משל שכנינו ע״י חיפוי הקרקע בעשבים יבשים. החיפוי עוזר לשמור על בריאות הקרקע, מקטין סחיפה והתאדות ומצמצם את הבוץ בחורף. יום אחד נגמול את כל החלקות מריסוסי עשביה, אבל כיוון ששינוי הממשק דורש עבודה רבה אנחנו מטפלים כל שנה בעוד חלק מהמשק,זורעים גידולי כיסוי, מכסחים ומאמינים שהבחירה בדרך הקשה תקל עלינו בהמשך ותעזור לנו לתרום במשהו לשמירה על הסביבה.